סקירה שבועית 12.1.2026 - הנדל״ן קפץ, נסדק ממצמץ

למה אני עוצר הכל כדי לכתוב לך

כי יום שני בבוקר הוא 'מלכודת הרעש' הגדולה ביותר. עת כולם מנחשים את הכיוון לפי הכותרות, הכסף החכם כפי שתקרא בסקירה כבר סימן מסלול חדש לגמרי (ומפתיע).

הסקירה הזו היא היתרון הלא הוגן שלך: הדרך שלי לעזור לך לנטרל את הבלבול ולהבין לאן 'הפיל' מכוון את הצעד הבא, עוד לפני שהנר הראשון נצבע."



טרמפ-ולינה מקפיץ את הנדל״ן, אלה השקט 12 ינו' 2026

​​הבוקר אני רוצה לצייר לכם מעגלים. סרקתי את השוק, ואלו התובנות שעלו לי מאתמול ועד עכשיו, בזמן שרוב הסוחרים היו עסוקים בלנתח כל "טיק" במדד הנאסד"ק. באופן מוזר, כמעט אינטואיטיבי, העין שלי לא נמשכה לטכנולוגיה הנוצצת.

היא נמשכה למשהו ארצי הרבה יותר, כבד יותר, כמעט אפור. ראיתי את סקטור הנדל"ן ITB מזנק ב-6.3%. ראיתי את מניות הבנייה, כמו לנאר Lennar ו-D.R. Horton, טסות ב-8% ו-9% כאילו היו חברות סטארט-אפ בשיא שנות הבועה.

הסטת מבט קטנה לפינה אחרת במסך, למדד המניות הקטנות, הראתה לי שהראסל 2000 משלים עלייה של כמעט 6% מתחילת השנה.

באותו רגע הבנתי שהסיפור שאני מספר לעצמי על השוק הזה חייב להשתנות.

אני רגיל לשיחות מסדרון ולקבוצות וואטסאפ, שם אני קורא "לא-סוחרים" שטוענים בביטחון שהשוק "גבוה מדי" או "מסוכן מדי".

אבל כשאני רואה את הכסף זורם בעוצמה כזו דווקא לסקטורים הכי רגישים לריבית ולכלכלה הריאלית, אני מבין משהו אחר לגמרי. אני מבין שהכסף החכם לא בורח; הוא פשוט מחליף כתובת.

הבוקר אני רוצה לקחת אתכם למסע אל תוך ההיגיון הזה, דרך שלושה מעגלים, כדי שתבינו למה מה שקרה ביום שישי בנדל"ן הוא המפתח להבנת התיק שלכם לשבוע הקרוב.

המעגל הראשון' כשהפוליטיקה פוגשת את הבלוקים

בואו נפרק את המתח. למה דווקא נדל"ן? ולמה עכשיו? ביום שישי פורסם דוח תעסוקה שהיה, על פניו, אכזבה. רק 50,000 משרות חדשות. בעבר, נתון כזה היה גורם לי לכווץ גבות בדאגה ממיתון.

אבל הפעם, זיהיתי תנועה אחרת מתחת לפני השטח. תנועה שהיא תוצאה ישירה של התערבות כירורגית.

הנשיא טראמפ עשה מהלך שרבים לא הבינו את עוצמתו בזמן אמת. הוא נתן הוראה לרכוש אג"ח משכנתאות בהיקף של 200 מיליארד דולר דרך פאני-מיי ופרדי-מק.

זה לא סתם ציוץ; זו הזרמת חמצן טהור לריאות של שוק הדיור. כשאני רואה מהלך כזה, אני לא שואל "האם זה הוגן?" או "האם זה נכון כלכלית?".

אני שואל שאלה אחת פשוטה: "לאן הכסף הזה יגיע?". והתשובה מרוחה על המסך' הכסף נחת וינחת אצל הקבלנים.

השוק הבין מיד שיש כאן "מקור" חדש שמבטיח נזילות, הפחד מעליית הריבית התפוגג כלא היה. זו הסיבה שהראסל 2000 מוביל את השוק. אפקט ה"טרמפ-ולינה" מקפיץ את מי שמקבל תמריצים ישירים, ולא רק את מי שמבטיח עתיד טכנולוגי ורוד.

המעגל השני, חידת הטכנולוגיה המוזרה

מתוך המעגל של הנדל"ן, הרחבתי את המבט חזרה לטכנולוגיה. מה שראיתי שם רק חיזק את התיאוריה שלי.

הייתי מצפה שאם הכסף עובר ל"ערך" Value, הטכנולוגיה תסבול. אבל זה לא מה שקרה. מדד השבבים עלה, אבל מי הוביל אותו? לא רק הכוכבות הרגילות. ראיתי את סנדיסק Sandisk שזינקה ב-12% ואת אינטל ב-10%.

תחשבו על זה רגע. אינטל? המניה שכולם כבר מיהרו להספיד?

פתאום נפל לי האסימון: השוק לא מחפש רק "צמיחה בכל מחיר". השוק מחפש "סיפורי התאוששות".

המשקיעים הגדולים, אלו שאני בהכשרת המסחר שיטת הפיל מכנה "הכסף החכם", סורקים את השטח ומחפשים נכסים שנשארו מאחור. הם מבינים שיש שם ערך אמיתי שעדיין לא מתומחר.

הראלי הזה רחב הרבה יותר ממה שנדמה. הוא לא עומד על רגל אחת, אלא על יסודות רחבים של סקטורים שלמים שמתעוררים לחיים.

המעגל השלישי, הפחד המדומה וההזדמנות האמיתית

ועכשיו, אני מגיע למעגל החיצוני ביותר, מעגל השבוע הקרוב. היומן הכלכלי מציב ה"מוקשים" השבועיים: מדד המחירים לצרכן CPI מחר, ומדד היצרנים (PPI) ברביעי.

באופן טבעי, האינסטינקט הראשוני שלי ושל רוב הסוחרים הוא להיכנס להמתנה. "השוק בשיא", אני לוחש לעצמי, "כל נתון אינפלציה מפתיע יכול לערער את המגדל הזה".

אבל אז אני נזכר ביום שישי. אני רואה איך השוק לקח נתון תעסוקה חלש ומינף אותו לכניסה, נכון טרמפ-ולינה יש לו תרומה לא קטנה ועדיין.

אני מבין שהסנטימנט עשוי להימשך. אנחנו נמצאים ב"שוק של קונים". בשוק כזה, חדשות רעות הן תירוץ למימוש קצר, וחדשות טובות הן דלק סילוני. אני לא מפחד מהתנודתיות של יום שלישי; אני מחכה לה.

בשיטת וויקוף, אנחנו מחפשים את ה"ניעור" Shakeout.

אם מחר, בעקבות ה-CPI, אראה ירידה חדה במדדים אבל המחזור יהיה נמוך והמחיר ייעצר על תמיכה, אדע בסבירות גבוהה שזו לא מפולת. אדע שזו הזדמנות לאסוף סחורה מידיים רועדות, בדיוק כמו שהמוסדיים עשו ביום שישי עם מניות הבנייה.

המסקנה והדגש שלי ביומן האישי שלי

מסקנה אישית שלי היא לחזור שוב לאמן את שריר הקשב, בתוך בליל הרעש המנסה להסיח את דעתנו, המון דברים פספסתי, דחיתי בשל הרעש, צריך ליצור שקט וקשיבות.

אז מה אני עושה עם כל המידע שהשקט של סוף שבוע יצר לי בראש? קודם כל אני מפסיק לנסות לנחש "מתי זה יגמר" ומתחיל להקשיב למה שהגרף שהמציאות מספרת לי. אני מבין שהכסף מסתובב. הוא יצא מקצתו מהביג-טק ועבר לראסל 2000 ולנדל"ן.

הוא מחפש את המקומות שבהם ה"טרמפ-ולינה" שמה את הכסף שלה.

השבוע, לפחות לעת עתה, אני לא הולך לחפש את השורט על השיא. זה משחק מסוכן כשיש פיל של 200 מיליארד דולר שרק נכנס לחדר בחדר.



במקום זה, אתמקד ברוחב השוק. אחפש את המניות שמראות עוצמה יחסית בזמן שהמדד יתממש. אעקוב אחרי הסקטורים ה"משעממים".



מזמן עת קראתי את התנך לסוחרים שנכתב על ליוורמור הבנתי שצדקנות היא לא ערך מועיל במסחר לרוב אף מזיק, ההיגיון היחידי ששולט בשוק הוא שלנו הוא הגיון השוק, הייתי אמירה חוזרת שלו.

קשיבות ומיקוד תמיד ינצחו את עקשנות.

ההגנה שלנו על ההיגיון הפרטי מזיקה. אנחנו "מסבירי למה", שבונים חפיר עמוק סביב העמדה שלנו בשם הצדק, נשארים עשירים בטיעונים לוגיים, אבל עם כיסים ריקים. הפתרון הוא להקשיב לג׳סי ״השוק תמיד צודק״. אני בוחר להישאר בקשיבות ולזרום עם הכסף.

שוב ושוב אני מבין ששיטת הפיל מנצחת, בכל פעם שהקפדתי על הצטרפות לתהליך בסמן הימני הרווחתי כסף, גם בעת שזה היה ״לא הגיוני״.

בסוף הכל פשוט, חוקי ההיצע והביקוש מנצחים, שהכסף זורם למקום מסוים הוא יודע למה הוא זורם לשם, אנחנו נדע זאת רק בהמשך, התפקיד שלנו כסוחרים הוא לא להבין את הלמה, אלה לזהות לאן? בהתעלם מהלמה.


שבוע טוב ומבורך

זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3